הניתן לאפשר עתירה מנהלית בשאלה "אינני מחזיק" כאשר וועדת הערר טרם פסקה את החלטתה?

Categories: כללי

בר"מ 7618/16  עיריית תל אביב – יפו נגד  קניון רמת אביב בע"מ. בפני כבוד השופט ע' פוגלמן, כבוד השופטת ד' ברק – ארז, כבוד השופט מ' מזוז, מתאריך 4.12.16.

לפי הסכמי השכירות שעליהם חתומים השוכרים בקניון רמת אביב, הם חייבים בכל תשלומי החובה העירוניים בגין כלל השטחים המוחזקים על ידם.

באופן יותר ספציפי, נקבע בהסכמים כי השטח המוחזק על-ידי כל שוכר הוא השטח העיקרי המושכר על ידו וכן חלק מסוים בשטח המשותף בקניון (המחושב ביחס לחלקו העיקרי של כל שוכר).

בהתאם לכך, לשיטתה של חברת קניון רמת אביב , היא אינה חייבת בתשלום ארנונה במישרין לעיריית תל אביב-יפו בגין חלק מהשטחים המשותפים.

הנהלת הקניון הגישה השגה למנהל הארנונה בעירייה על חיובה בשנת 2014, אך ההשגה נדחתה על ידי מנהל הארנונה. בהמשך לכך הגישה ערר על החלטתו לוועדת הערר לעניין ארנונה כללית שליד עיריית תל אביב-יפו. (להלן: הערר או הוועדה).

הנהלת הקניון ניהלה הליך דומה שהוביל להגשת ערר לוועדה גם בגין חיוביה בארנונה לשנת 2015.

שני עררים אלה עודם תלויים ועומדים וטרם נדונו.

ביום 5.1.2016 פנתה הנהלת הקניון לעירייה במכתב ובו דרשה כי רישום ההחזקה בשטחים המשותפים בקניון יעבור על שם השוכרים החל מיום 1.1.2015, וזאת "נוכח הסדרה הסכמית חד משמעית וברורה של זהות החייב בארנונה בגינם" ו"כדי להימנע מהליך משפטי".

משדרישתה לא נענתה בחיוב על ידי העירייה, הגישה הנהלת הקניון (המשיבה) ביום 19.1.2016 עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי, ובה ביקשה להורות לעירייה לרשום את השוכרים כמחזיקים בשטחים המשותפים בקניון על פי חלקו היחסי של כל אחד מהם.

מנגד, הגישה העירייה בקשה לסילוקה של העתירה על הסף, בטענה כי המחלוקת מושא העתירה מצויה בסמכותה של ועדת הערר, שהיא הפורום הייחודי לדיון בענייני ארנונה, ועל כן לא היה מקום להגשת העתירה טרם מיצוי ההליכים במישור זה.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת העירייה לסילוקה על הסף של העתירה. נקבע כי הטענה העולה בעתירה אינה טענת "אינני מחזיק" קלאסית, שכן לא קיימת מחלוקת בשאלה מי הם המחזיקים. בהקשר זה צוין כי השוכרים מודים בהחזקתם בשטחים המשותפים ונושאים בנטל המיסים בגינם, לרבות בתשלום דמי הארנונה. על כן, בית המשפט המחוזי קבע כי אין מדובר במחלוקת עובדתית בין הצדדים הנצרכת לבירור פרטני, אלא בסוגיה עקרונית שעניינה היקף סמכותה של העירייה לסרב לרשום מחזיק בהיעדר יריבות בין בעל הנכס לבין המחזיק בפועל (השוכר).

בקשת רשות הערעור שהגישה העירייה מכוונת נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי. העירייה טוענת כי מוצדק לתת לה רשות ערעור נוכח השלכות הרוחב שעשויות להיות להחלטתו של בית המשפט המחוזי (עת"ם 38420-01-16 שניתנה על-ידי כבוד השופטת י' שטופמן).

פסק הדין

  • הערעור התקבל על ידי בית המשפט העליון. עתירתה של הנהלת הקניון נדחית על הסף.
  • ביהמ"ש העליון קבע שבמקרה זה יש להשלים את הליך החלטת וועדת הערר טרם הבאתו לדיון בבית המשפט
  • התשתית העובדתית שהונחה בפני בית המשפט היא שהעררים שהגישה הנהלת הקניון תלויים ועומדים בפני וועדת הערר זה זמן לא קצר.
  • הטעם להתמשכות ההליכים לא הובהר. בית המשפט הביע את תקוותו כי בירור המחלוקות במסלול זה ייעשה במהירות הראויה, וזאת על מנת להביא את הסכסוך בין הצדדים לכדי סיום.

 

*המידע המוצג באתר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המפרסם ו/או בעל האתר אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

© כל הזכויות שמורות - קרת ecpm - בנייה וקידום אתרים