הפרשי ריבית על חוב + טענת אי מתן מענה להשגה ע"י מנהל הארנונה

Categories: כללי

עמ"נ 407911-16  כלוף נגד עיריית תל אביב – יפו. בפני כבוד השופט שאול שוחט, מתאריך 19.4.17.

מר כלוף הגיש בעבר ערעור בפני כבוד השופטת רונן בבית משפט המחוזי בתל אביב, על 17 עררים של חיובי ארנונה לשנים 2003-2011. על פסק דינה של השופטת רונן מיום 24.4.2014 הגיש המערער בקשת רשות ערעור.

השופטת דחתה את טענתו ביחס לסווג הבניין לצרכי החיוב.

עם זאת, "לאור היארכותו הבלתי סבירה של ההליך בפני ועדת הערר". כבוד השופטת רונן קיבלה את טענותיו ביחס לגובה הריבית וקבעה, כי "מדובר בהתארכות קיצונית של ההליכים שלא ניתן לעבור עליה לסדר היום" וכי "אף בהנחה שהעיכובים לא נגרמו באשמת העירייה, הרי באיזון בין הנזק שנגרם למר כלוף כתוצאה מהתארכות ההליכים לבין הנזק שייגרם למשיב אם בית המשפט יתערב בשיעורי הריבית, יש להעדיף את האינטרס של המערערים".  השופטת הורתה כי אלה יחושבו לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה ולא לפי חוק הרשויות המקומיות.

באותו דיון דחתה השופטת את טענתו של כלוף כי יש להחיל את העדכון רטרואקטיבית משנת 1996 תוך שהיא קובעת, בין היתר, כי לא הוכחה הגשת השגות בעניין זה לפני 2003 מה שהופך את השומות ביחס לשנים אלה לסופיות ואין מקום לעדכנן או לשנותן.

על פסק דינה של הש' רונן הגיש המערער בקשת רשות ערעור, בחמישה ערערים.

פסק הדין

  • הערעור נדחה על ידי בית המשפט.
  • הבקשה לערעור של מר כלוף על פסיקת כבוד השופטת רונן נדחתה על כל עילותיה, זו העיקרית בנוגע לפקיעת תוקף המינוי של חברי ועדת הערר ולרבות סיווג הבניין, הפגיעה באיכות החיים ושטח הדירה משאין בעניין אחרון זה – שומות הארנונה עובר לשנת 2003 – תקופה שלא נתבררה לפני ועדת הערר או לפני בית המשפט – כדי להקים עילה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".
  • אלה נדונו והוכרעו בהחלטות של ועדות ערר קודמות או של בתי המשפט המחוזי (פסק דינה של השופטת רונן) והעליון (בקשת רשות הערעור על פסק דין זה) ואין לחזור ולהידרש אליהן, מחמת מעשה בית דין.
  • לגבי הטענה כי יש לבצע החלה של כבוד השופטת רונן, בעניין גובה הריבית והפרשי ההצמדה גם בנוגע לחוב של השנים 2012-2015, פסק השופט כי יש לדחות טענה זו כיון שלא היתה התנהלות דיונית קלוקלת לגבי שנים אלה.
  • גם לבי חובות שלפני שנת 2003 קובע השופט כי השופטת רונן בהליך הקודם של המערער מול העירייה דחתה את טענתו של המערער כי יש להחיל את העדכון רטרואקטיבית משנת 1996 תוך שהיא קובעת, בין היתר, כי לא הוכחה הגשת השגות בעניין זה לפני שנת 2003 מה שהופך את השומות ביחס לשנים אלה לסופיות ואין מקום לעדכנן או לשנותן.
  • השופט מסתמך על כך ש"בית המשפט העליון נתן דעתו אף על טענה זו ובחר שלא ליתן רשות ערעור "בגלגול שלישי" גם בכל הנוגע לטענות המערער הנוגעות לשטח הדירה. משכך, בניגוד לסברת המערער, אינני סבור שיש מקום לאפשר פתיחתו של עניין זה מחדש ככלל ובמסגרת עררים המוגשים על שומות לשנים 2015-2012, גם אם השומות כללו את החיוב לתשלום גם עבור השנים שקדמו לשנים אלה"
  • כמו כן קבע כי אין מדובר בהשגה על שנת המס 2014 שעליה היה צריך להשיב מנהל הארנונה, אלא על פנייה החולקת על יישום פסק הדין של השופטת רונן על התחשיב שנערך – בין אם הוא לשנים בהן עסק פסק הדין 2012-2003 ובין אם כלל התחשיב גם את השנים שקדמו לשנת 2003 (שאף בגינן עתר כאן, בערעור זה, ליישומו של פסק דין הש' רונן). על שגגה שנפלה בתחשיב לשנים 2012-2003 ו/או על הימנעותו של המשיב מליישם את פסק דינה של הש' רונן לשנים שקדמו לשנים אלה, והחל משנת 1996, המערער היה צריך להשיג בדרך של עתירה ולא בדרך של השגה."

 

*המידע המוצג באתר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המפרסם ו/או בעל האתר אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

© כל הזכויות שמורות - קרת ecpm - בנייה וקידום אתרים