התיישנות חובות בארנונה ובמים

Categories: כללי

עת"מ 36221-02-15 ביטון ואחרים נגד עיריית תל אביב – יפו. בפני כבוד השופטת יהודית שיצר, מתאריך 9.5.16.

עתירה המבקשת להורות על ביטול חלק מחיובי הארנונה והמים והוצאות גבייתם שחייבה עיריית ת"א יפו את העותרים, בשל התיישנות. 

לטענת העותרים, על העירייה להימנע מלגבות מהם הצמדה וריבית בגין החוב שנצבר בתיק ההוצל"פ שנפתח בשנת 2000, מאחר שהעירייה לא ביצעה פעולות גבייה בתיק זה במשך שנים רבות. זאת ועוד, רק באוגוסט 2014 קיבלו העותרים לידיהם אזהרה בתיק ההוצל"פ שנפתח בשנת 2014, הרי שהתיישנו כל החובות שנוצרו לפני אוגוסט 2007, דהיינו לפני 7 השנים שקדמו להמצאת האזהרה הנ"ל. לטענתם רוב החוב נובע מטעות מוחלטת, כשהעירייה דורשת חוב מנופח של מים בסך של כ- 100,000 ₪ .

לטענת העירייה יש לסלק את העתירה על הסף בשל העדר סמכות עניינית והעדר מיצוי הליכים, מאחר שהיה על העותרים לתקוף את החיובים השגויים לטענתם במסגרת ההליכים המיוחדים שיועדו לכך בדרך של השגה, ערר וערעור מנהלי. וכן כי יש לסלק את העתירה על הסף בשל שיהוי קיצוני בהגשתה.

בפועל העתירה דנן הוגשה למעלה מ- 15 שנה מיום היווצרות החוב, שכן כבר בשנת 2000 ולאורך שהשנים שלאחר מכן, המשיכו המבקשים לצבור חובות ארנונה ומים. על כן לשיטת העירייה, חוב העותרים לא התיישן מאחר שהעירייה נקטה בפעולות גבייה לכל אורך השנים והעותרים היו מודעים היטב לחובם לאורך השנים, ואף היו במגעים עם העירייה בניסיון להגיע הסדר.

עוד טענה העירייה כי השעבוד שרשמה בשנת 2011 על דירת העותרים מונע את התיישנות החובות שנוצרו בשנים שלפני הטלתו.  העותרים שילמו לאורך השנים סכומים מזעריים על חשבון החובות, דבר המוכיח כי העותרים ידעו שיש להם חובות. 

פסק הדין      

  • בית המשפט קיבל את העתירה בחלקה.
  • השופטת לא קיבלה את טענת העירייה כי משעה שהעותרים נמנעו מלתקוף את החיובים בערוצים הייחודיים של: השגה, ערר וערעור מנהלי, הם אינם רשאים כעת לתקוף את החיובים בדרך של עתירה מנהלית.
  • כמו כן לא קיבלה את טענת העירייה כי יש לסלק את העתירה על הסף בשל שיהוי בהגשתה. אמנם עובדתית חלפו מעבר ל- 45 הימים של השיהוי הסטטורי להגשת עתירה מנהלית מאז היווצרות החובות, דהיינו החל משנת 2000 ולאורך השנים, אולם נפסק שאין די בכך. לפי הפסיקה הקיימת על העירייה להוכיח בנוסף לכך, כי שינתה את מצבה לרעה בשל ההשתהות, דבר שלא הוכח על ידה.
  • מעיון במסמכי פעולות הגבייה שצירפה העירייה לתשובתה לעתירה עולה כי קיימת תקופה של כ- 10 שנים, בהן לא נעשו כל פעולות גבייה ממשיות, שהובאו לידיעת החייב. לפיכך התיישנו כל החובות שנוצרו לאחר תפיסת המיטלטלין מיום 13.12.2001, ועד ל- 7 השנים שקדמו לעיקול שמיום 13.3.2011. דהיינו, החובות שהתיישנו הם אלו שנוצרו בתקופה שמיום 13.12.01 ועד ליום 13.3.04.
  • אולם, השופטת לא קיבלה את הטענה של העותרים כי השתהות העירייה מובילה בנסיבות דנן לוויתור על החוב או חלקו, שכן העותרים לא מכחישים שקיבלו דרישות תשלום מהעירייה, וכתובתם לאורך כל השנים לא השתנתה ונשארה באותה הכתובת. יתר על כן, העותרים אף מודים שהם היו במגעים עם העירייה לאורך השנים באשר לחובותיהם והם גם שילמו לאורך השנים סכומים חלקיים של חובותיהם.
  • לפיכך קבעה השופטת כי היא מקבלת את העתירה בחלקה, במובן זה שעל העירייה לערוך חישוב מחדש ומפורט של חובות העותרים. יש להפחית את סכום החוב שכלול בתיק ההוצל"פ שנפתח בשנת 2000 מתוך סכום החוב שכלול בתיק ההוצל"פ שנפתח בשנת 2014. כמו כן העירייה מנועה מגביית כל החובות שהתיישנו, דהיינו החובות שנוצרו בין התאריכים 13.12.2001 עד 13.3.2011, והם יופחתו מסכים הגביה. הדבר יבוא לידי ביטוי בספרי העירייה.

 

*המידע המוצג באתר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המפרסם ו/או בעל האתר אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

© כל הזכויות שמורות - קרת ecpm - בנייה וקידום אתרים