התקבל ערעור על פסק דין שקבע כי לא היתה הצדקה לחייב נישום בארנונה באופן רטרואקטיבי

Categories: כללי

עע"מ  89/13 מתאריך  24.2.15 עיריית רמת גן ואח' נגד אריה הראל

הנתבע (השיב לערעור העירייה לעליון) החזיק בנכס שהינו קרקע חקלאית במשך שנים רבות ומעולם לא חויב בגינו בארנונה.

בחודש מרץ 2011 העירייה ביצעה לראשונה מדידה של הנכס ובחודשים מאי – יוני 2011 נשלחו לנתבע הודעות חיוב בגין החזקתו בנכס בשנים 2009 – 2011.

עקב כך הנתבע הגיש עתירה לביהמ"ש לעניינים מנהליים אשר פסק שהעירייה לא הוכיחה כי מדובר במקרה חריג המצדיק חיוב ארנונה באופן רטרואקטיבי. על כך ערערה העירייה לביהמ"ש העליון.

פסק הדין:

  • הערעור התקבל.
  • נפסק ברוב דעות כי רשלנותה של העירייה באי חיוב הנתבע בארנונה למשך שנים רבות היא מחדל כלפי הציבור ולא כלפי הנתבע ולכן הנתבע אינו יכול לטעון כי נפגע בגין רשלנות זו.
  • ביהמ"ש קבע כי לעניין "טענת ההסתמכות" של הנתבע על המצב הקיים (אי חיובו בארנונה), כי לצורך הוכחתה אין די בכך שהנתבע יראה כי חשב שלא ישלם ארנונה, אלא עליו להראות כי היה מכלכל את צעדיו באופן אחר– דבר שאינו ניתן להוכחה, מאחר שאין בנמצא נכס או מקום שבו לא חלה חובת ארנונה.
  • בנוסף ובעיקר – לא ניתן להכיר בהסתמכות לגיטימית על אי גבייה של מס או תשלום חובה כאשר ברור שהדבר נעשה בניגוד לדין ובמקרה זה קשה להבין כי אדם המנהל עסק אינו מודע לעיקרון שלפיו מחזיק בנכס חייב בתשלום ארנונה.
  • ביהמ"ש מוסיף וקובע כי הגם שחובת ההגינות המוטלת על הרשות היא גבוהה מזו המוטלת על הפרט, יש לתת משקל לדרגת האשם הקונקרטית של הנתבע אשר ידע כי אינו משלם ארנונה ולא טען כי סבר שחל עליו פטור.
© כל הזכויות שמורות - קרת ecpm - בנייה וקידום אתרים