מהו אופן חיוב הארנונה בדירות מגורים, כאשר נודע לעירייה שמתקיימת בנכס המגורים גם פעילות עסקית בחלק/חלק קטן מהנכס

עמ"נ 15815-01-15 מתאריך  24.2.15 מנהל הארנונה בעיריית חיפה נ' דרור זליבנסקי

פסק הדין:

• אמנם בעניין הספציפי ערעור העירייה נדחה, אולם ביהמ"ש הדגיש כי החלטתו היא ספציפית לנסיבות המקרה ועובדותיו.
• אשתו של המשיב היא עו"ד, אשר הקצתה חלק מהסלון בדירת המגורים לשמש לה כמשרד.
• כל עוד היה לה משרד נוסף, חיצוני לדירה – חויב הנכס במלואו למגורים.
• בשלב מסוים, העירייה למדה מפרסומים שונים כי כתובת משרדה של עוה"ד הוא בדירת המגורים, והחליטה לחייב את אותו שטח בסלון בחיוב עסקי.
• ועדת הערר קבעה, שהשימוש הנעשה לצרכי משרד הוא שימוש טפל לשימוש העיקרי ולכן יש לסווג את הנכס כולו בסיווג מגורים.
• ביהמ"ש השאיר את החלטת הוועדה וקבע כי היא סבירה לאור העובדות והפרטים הספציפיים: לא הוכח כי מבוצעת עשייה עסקית וכי לא הוכח עובדתית שמרכז העשייה של עוה"ד הוא מביתה (עוה"ד טענה כי היא נפגשת עם מרבית לקוחותיה מחוץ לדירה).