מחסן נלווה הרחוק מעט מהמפעל יסווג כתעשייה

Categories: כללי

עמ"נ 7469-12-15 נידיץ את גלרט בע"מ נגד עיריית חולון. בפני כבוד השופטת גיליה רביד מתאריך 29.6.16 

חברה בעלת מפעל לעיבוד מתכות בחולון רכשה לפני כמה שנים מבנה במרחק שני בניינים מהמפעל, ששימש בעיקר כמחסן לחומרי גלם. אלא שלצרכי ארנונה, עיריית חולון סיווגה את המבנה בסיווג "משרדים, שירותים ומסחר", בטענה שהוא מהווה "מחסן עצמאי", ולא בסיווג "תעשייה ומלאכה", כפי שעשתה בנוגע למבנה קודם. מהלך זה חייב את החברה בארנונה גבוהה יותר.

וועדת הערר של העירייה דחתה ערר שהגישה החברה בנוגע לסיווג הנכס. ועדת הערר קבעה, בין היתר, שהנכס אינו משמש "לתעשייה ומלאכה" כיוון שפעילות הייצור בו זניחה, וכן אינו מהווה "מחסן נִלווה כיוון שאינו צמוד למפעל". 

פסק הדין

  • השופטת קיבלה את טענת המערערת.
  • בפסק הדין כבוד השופטת לא חלקה על העובדות שתיארה ועדת הערר, שלפיהן לא מבוצעת בנכס פעילות של ייצור או שהיא מאד שולית. אך הגיעה למסקנה שונה בנוגע לאופן שבו יש לפרש את צו הארנונה. לטעמה שגתה הוועדה בקובעה לצורך הוכחת התנאי "נלווה" נדרש להוכיח "צמידות פיזית בין הנכס למפעל".
  • לטעמה, פרשנות מצמצמת כזו אינה עולה בקנה אחד עם תכלית הסעיף שנועדה להכיר בצורכיהם של מפעלים ובתי מלאכה ולהתחשב באלה לעניין ארנונה, מתוך תפיסה והבנה שמפעלים תעשייתיים עושים שימוש במחסנים לחומרי גלם כחלק מהתהליך היצרני.
  • לעמדתה, פרשנות ראויה למונח "נלווה" מצדיקה הסתכלות רחבה יותר ובחינה "מהותית", מעבר למבחן פיזי ומצומצם של צמידות גיאוגרפית. אין משמעות לעובדה שהנכס אינו צמוד אלא נמצא במרחק שני בניינים. העובדה שהחברה לא הצליחה למצוא נכס במבנה צמוד למפעל אינה צריכה לעמוד לה לרועץ.
  • כמו כן, במקרה הנוכחי, הנכס "משרת" את המפעל כמחסן, ומסקנה זו מתבקשת גם לאור הקביעות העובדתיות של וועדת הערר עצמה.
  • לפיכך, בסיכומו של דבר, השופטת קבעה שיש לסווג את הנכס כמחסן הנלווה ומשרת את המפעל, ולסווגו בסיווג של "תעשייה ומלאכה" לצורכי ארנונה.

 

*המידע המוצג באתר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המפרסם ו/או בעל האתר אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

© כל הזכויות שמורות - קרת ecpm - בנייה וקידום אתרים