מיהו המחזיק בנכס + סיווג קרקע

Categories: כללי

עמ"נ 44839-02-16  מדאמיק יזמות ובניה בע"מ נגד עיריית נצרת עילית. בפני כבוד השופט דני צרפתי, מתאריך 30.10.16.

חברת מדאמיק יזמות ובניה בע"מ מבקשת לבטל את החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה של עיריית נצרת שדחתה את ערעורה לגבי שומת ארנונה.

לטענת המערערת חלק משטחי המקרקעין מסביב למלון ובשטח של 40.8 דונם אינם תפוסים ואינם בשימוש לצורך דיני הארנונה והם בבחינת חורשה פתוחה. על כן לטענתה אין לחייב בארנונה בגינם (הכוונה בנדון לשטחים שמעבר לשטח המלון (כ- 10 דונם), שטח הבריכה והמדשאות (כ- 8 דונם) ושטח הפיינטבול (כ- 6 דונם).

ולחילופין, אם יש הצדקה לחייב בארנונה הרי יש לחייב את השוכרת של המלון אשר מחזיקה ומפעילה את המלון ולא את בעלי המלון.

העירייה מצידה עומדת מאחורי החלטת ועדת הערר שדחתה את הדרישה לחיוב רוכשי המקרקעין כיון שלא הוצגה תכנית חלוקה מאושרת ורשומה באשר לחלקו של כל אחד מהבעלים ולכן החיוב בארנונה נעשה בהתאם לסעיף 316 לפקודת העיריות אשר מסדיר את סוגיית החיוב בארנונה מקום בו עסקינן בבעלות משותפת.

באשר לחיוב בקרקע התפוסה, טוענת המשיבה, כי בדין נדחו טענות המערערת בנדון, שכן האחרונה לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי חל שינוי עובדתי בשטח, לרבות לעומת דרך החיוב של הבעלים הקודמים שהחזיקו בקרקע ועשו בה שימוש (מבטחים וגני נצרת בע"מ).

זאת ועוד, העירייה טוענת כי הערעור הוגש בשיהוי ניכר ולפיכך יש לדחותו על הסף. 

פסק הדין

  • בית המשפט דחה את התביעה.
  • המבחן לחיוב בארנונה הינו מבחן "בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס". כלומר, מי שמחזיק בפועל בנכס הוא בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס.
  • במקרה זה, הבעלים המשותפים קבעו בהסכם ביניהם מי מחזיק באיזה חלק בנכס, כשבנדון צורף הסכם ותשריט חלוקה עליו חתומים כל הבעלים. מכאן ניתן לקבוע מי מהבעלים המשותפים הוא בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס שבו הוא מחזיק על פי ההסכם והתשריט המצורף לו ובהתאם להטיל את חיוב הארנונה, עליו בלבד.
  • הכרעה בטענות המערערת באשר לשימוש שנעשה בשטח הסמוך לבית המלון, הצריכה ומצריכה בירור עובדתי מקצועי, אשר אין מקום לעורכו על ידי בית המשפט. הנטל להוכיח טענות אלו מוטל היה על המערערת.
  • לא נסתרה בערעור הטענה לפיה העירייה פעלה, לצורך חיוב בארנונה בגין השטח שבדיון, על פי "מצב קודם". בנדון חייבה העירייה את המערערת כפי שחייבה את הבעלים "המקוריים" (מבטחים/גני נצרת), בגין שימוש בשטח שבדיון כחלק מבית הבראה. הנטל להוכיח כי חל שינוי בשימוש שנעשה בקרקע מוטל על המערערת, וכפי שעולה מהחלטת ועדת הערר, המערערת לא הרימה נטל זה.
  • בית המשפט קיבל את החלטת ועדת הערר לפיה לאור ההתייחסות המפורשת בהסכם החכירה לשטח המדויק אשר הוחכר לחברת מלון הגנים ונמצא בחזקתה, שטח זה אינו כולל את שטח המקרקעין שבדיון.

 

*המידע המוצג באתר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המפרסם ו/או בעל האתר אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

 

© כל הזכויות שמורות - קרת ecpm - בנייה וקידום אתרים