מקום אחסון לחומרי גלם וחומרי אריזה המשמשים לייצור מוצרים ומועברים למפעל – יש לסווג תחת "תעשייה ומלאכה" ולא תחת "מסחר".

Categories: כללי

עמ"נ 21001-05-15  שטראוס גרופ בע"מ נ' עירית נצרת עילית. בפני כבוד השופט אשר קולה, מתאריך 16.12.15

ערעור זה של חברת שטראוס גרופ בע"מ עוסק בשאלה כיצד יסווג נכס ובו מצויים חומרי גלם אשר משמשים ליצור מוצרים, לצורך חיוב בארנונה.

פסק הדין:

  • בית המשפט קיבל את הערעור של התובעת.
  • נקבע כי את הנכס יש לסווג תחת הסיווג "תעשייה ומלאכה" ולא תחת הסיווג "מסחר".
  • הפרמטר אותו בחנה העירייה היה בשאלה האם בחומרי הגלם בוצעה פעילות יצרנית כלשהי ולעניין זה היא אכן צודקת כי בחומרי הגלם לא חל כל שינוי.
  • ואולם, זה אינו המבחן היחידי, המבחן הוא אכן השימוש שנעשה בנכס, דהיינו, בשאלה לשם מה ומה תכלית הימצאותם של חומרי הגלם בנכס.
  • בית המשפט סבר כי חומרי הגלם מיועדים לשמש במהלך ייצור מוצריה של המערערת, שהרי המערערת אינה מוכרת פולי קקאו, או שמן, או שקי סוכר. המערערת משתמשת באלה על מנת לייצר ממתקים במפעליה ולעניין זה, חשיבות של ממש, האם מדובר "במחסן" המצוי בתחום המפעל, או מרוחק ממנו.
  • בית המשפט גם אינו מסכים עם העירייה כי אין בנמצא סווג מחסן בצו הארנונה שלה, והסיווג תעשייה אינו מתאים לדעתה, אז ממילא "ברירת המחדל" הינו סיווג "מסחר".
  • שעה שמדובר במחסן הטפל או הנלווה לפעילות העיקרית, אין צורך בסווג נפרד, וממילא יש לסווגו בהתאם לפעילות העיקרית של החברה.
  • העדר סיווג אינו מונע מהטפל (המחסן) ללכת אחר העיקר, והעירייה אינה יכולה להבנות מכך שאין לה סיווג של מחסן בצוו הארנונה.
  • כאמור לעיל, העירייה השליכה יהבה, בין השאר, על פסקי הדין, לרבות בעניינה של התובעת, אשר קבעה כי אחסון מוצרים אינו יכול להיות מסווג כתעשייה.
  • טועה העירייה בעניין זה וצודקת התובעת, כי הבדל של ממש יש, בין מוצרים מוגמרים המופנים לשיווק, שאז אין באחסנתם ואפילו בקירור משום פעילות ייצורית כלשהי, לבין חומרי גלם, שכל תכליתם להפוך במועד מאוחר יותר, לחומר גלם המשמש בתהליך הייצור של המוצר הסופי.

 

© כל הזכויות שמורות - קרת ecpm - בנייה וקידום אתרים