נכס בסיווג מפוצל – הגדרה בצוו הארנונה גוברת על עניין פיצול הנכס

Categories: כללי

עמ"נ 40156-02-15 קבוצת גולף א.ק. בע"מ נגד עיריית נהריה. בפני כבוד השופט אלכס קיסרי, מתאריך 10.5.16.

קבוצת גוף מחזיקה בנכס בנהרייה ומנהלת בו חנות לממכר בגדים. הקבוצה הגישה השגה על חיובה בארנונה על כל השטח בסיווג "חנות" בעוד שחלק מן השטח משמש אותה כמחסן (קומת גלריה בשטח של 72 מ"ר) ולכן סיווגו צריך להיות 301 בצו המסים, היינו "בנייני עזר של חנויות" בתעריף נמוך יותר. העירייה דחתה את ההשגות, והמערערת הגישה עררים על כך. כמו כן ערערה על חישוב השטח לחיוב.

בהחלטה סקרה ועדת הערר של העירייה, את המצב המשפטי הנוגע לפיצול סיווגו של נכס לצורך חיובו בארנונה, כמו גם בנוגע לפיצול סיווגו של מחסן הצמוד לחנות, ועל יסוד הפסיקה הנרחבת המובאת בהחלטתה היא הגיעה למסקנה ששטח קומת הגלריה משמש למערערת לצרכים שהם חלק בלתי נפרד מפעילותה בנכס, ולכן היא דחתה את טענת המערערת שיש לפצל את הסיווג לצורכי חיוב בארנונה. 

פסק הדין

  • בית המשפט החליט לקבל את הערעור בנוגע לפיצול סיווגו של הנכס, ובהקשר לשאלת שטח הנכס החליט להחזיר את הדיון לוועדת הערר על מנת שתבחן את הסוגיה.
  • בדיון נטען על ידי העירייה כי ועדת הערר בדיוניה קבעה כי בקומת הגלריה קיימים גם מטבחון ושירותים לשימוש העובדים. היא ביקשה לראות בכך תמיכה בטענתה שהגלריה אינה מחסן של העסק בלבד, ושהשימוש בה הוא חלק בלתי נפרד מן העסק המתנהל בנכס.
  • ועדת הערר גם דחתה את טענת המערערת שמלשון סיווג 301 לצו המסים, היינו מהמילים "אינטרסולים וכו'", יש להסיק כי סיווג זה חל על הגלריה. ועדת הערר סברה שיש לפרש את המונח אינטרסול כ"בוידעם" (או עליית גג), וכי משמעותו הסבירה של המונח "אינטרסול" איננה מכוונת לקומת גלריה המהווה 40% משטחו של נכס, ובהתאם לכך היא דחתה את טענת המערערת שביקשה לראות בשימוש בביטוי "אינטרסולים" בצו המסים תמיכה לטענותיה.
  • קבוצת גולף טענה שועדת הערר התעלמה בהחלטתה מן הלשון המפורשת הנקוטה בצו המסים. כבוד השופט סבר כי טענה זו של המערערת איננה משוללת יסוד. ועדת הערר נדרשה לפרשנותו של המונח 'אינטרסול' וסברה כי ניתן לפרשו כ"עליית גג", אולם בהחלטתה היא לא הציגה אסמכתא לפרשנות מילולית זו. כמסתבר, הפרשנות המילולית של המונח אינטרסול היא "עליית קיר (עממי). חצי דיוטה שבין הקומה התחתונה לראשונה, המשמשת לאחסנת חפצים" . ולכאורה, הגדרה זו תואמת את מבנה הגלריה ואת השימוש שהמערערת עושה בה.
  • השופט נסמך על פסיקה קודמת בה נקבע כי לשון דבר חקיקה "היא נקודת המוצא לכל מהלך פרשני. היא הקובעת את קשת האפשרויות לפירוש ההוראה העומדת לדיון ומתוכן על בית המשפט לחלץ את הפרשנות המשקפת באופן מיטבי את תכליתו של דבר החקיקה. פרשנות שאין לה עוגן בלשון החוק אינה באה, אפוא, לכתחילה בגדר האפשרויות אותן יוכל הפרשן לשקול".
  • לאור נוסחו של סיווג 301 בצו המסים יש לבחון את הסיווג בנוגע לגלריה בראש ובראשונה על פי מהותה הפיזית ולא רק על פי השימוש שהמערערת עושה בה.

 

 *המידע המוצג באתר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המפרסם ו/או בעל האתר אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

© כל הזכויות שמורות - קרת ecpm - בנייה וקידום אתרים