פס"ד עליון – חיוב ארנונה

Categories: כללי

בר"מ 3058/16  מנהל הארנונה במועצה מקומית בנימינה – גבעת עדה נגד אפרת שותפות ליצור ושיווק אפרוחי פיטום. בפני כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין, כבוד השופט י' דנציגר, כבוד השופט צ' זילברטל, מתאריך 28.3.17.

אפרת שותפות לייצור ושיווק אפרוחי פיטום, היא שותפות מוגבלת העוסקת בגידול עופות לרבייה, המפעילה על שתי חלקות קרקע שבתחומי המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה, לולים ומתקנים נלווים להם כגון גנרטורים, מתקנים לאחסנת מזון, חדר מיון ביצים, מטבח וחדר מנוחה לעובדים.

הסוגיה שבפנינו נוגעת לסיווג נכסים אלו בארנונה לפי צו הארנונה של המועצה. כעולה מהחומר שבתיק, צו הארנונה כלל בתקופה הרלוונטית רק חמישה סיווגים ראשיים לצורך חיוב בארנונה, שבכל אחד מהם תתי סיווגים: "בניין למגורים"; "בניין שאינו למגורים"; "בית מלאכה או תעשייה" (להלן: "מלאכה ותעשייה"); "אדמה חקלאית"; ו"קרקע תפוסה". צו הארנונה לא כלל סעיף שיורי דוגמת "נכסים אחרים".

עד שנת 2013 חויבה השותפות בארנונה לפי הסיווג "אדמה חקלאית" על חלקה אחת, ועל החלקה הנוספת לא חויבה כלל. לאחר בדיקה ומדידה שנערכה בשנת 2013, סברה המועצה כי חלה טעות בחיוב הארנונה של המשיבה ושלחה לה שומות מתוקנות בדיעבד משנת 2006, לפיהן שתי החלקות חויבו כך שהשטח המבונה הכלול בהן (היינו, הלולים והמבנים הנלווים להם) סווג בחלקו כ"מלאכה ותעשייה"; ובחלקו האחר כ"חנות, עסק או משרד", תת סיווג המצוי בצו הארנונה בגדר הסיווג הראשי "בניין שאינו למגורים". השטח הלא מבונה סווג כ"קרקע תפוסה", על-פי תת הסיווג "קרקע תפוסה לכל מטרה אחרת".

הוגשה השגה על שומות אלו שנדחתה ועל כך הוגש ערר לוועדת הערר לענייני ארנונה בטענה כי היה מקום לחייב את כל השטח בו מחזיקה המשיבה, ובכללו את השטח המבונה, על-פי הסיווג של "אדמה חקלאית".

הערר התקבל באופן חלקי: לא היה מקום לפצל את הסיווג של המבנים השונים ויש לסווגם בסיווג אחד, לפי הסיווג המתאים עבור הלולים ולא  "אדמה חקלאית"

ועדת הערר דחתה את הטענה כי בהיעדר סיווג מתאים בצו הארנונה יש לפטור אותה מתשלום.

על כן הגישה השותפות ערעור מינהלי לשם קביעת סיווג השטחים המבונים.

הערעור המנהלי התקבל. בית המשפט לעניינים מנהליים קבע כי בצו הארנונה אין סיווג מתאים עבור הלולים, ואף לא סיווג שיורי. נקבע, כי התוצאה של חסר זה צריכה להיות אי חיובה של המשיבה בארנונה (עבור השטחים המבונים). בהיעדר מקור חוקי לחיוב מלכתחילה, להבדיל מאשר פטור מחיוב. העובדה שצו הארנונה כלל סעיף לפיו ארנונה תוטל על כלל הנכסים בתחום המועצה אינה מספקת כדי ליצור הסמכה לחיוב.

בסוגיה זו עוסקת גם הבקשה הנוכחית, שנדונה בבית המשפט העליון.

פסק הדין

  • בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעורה של המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה על קביעה לפיה נכסים השייכים לשותפות העוסקת בגידול עופות אינם חייבים בארנונה, בהיעדר סיווג מתאים להם בצו הארנונה החל במועצה.
  • נקבע, כי אין להתערב בקביעה לפיה אין לסווג את הלולים כ"אדמה חקלאית" או כ"מלאכה ותעשייה" לפי צו הארנונה אולם יש מקום לבטל את הקביעה לפיה בהכרח אין בדין מקור חוקי לחיוב בארנונה שכן הסוגיה בדבר מקורות חיוב נוספים לא התבררה די צורכה.
  • המשנה לנשיאה רובינשטיין הוסיף כי אין נכס ללא ארנונה, כמובן בכפוף לפטורים שקבע המחוקק, על בסיס העיקרון של "אין ארוחות חינם", ולא יתכן כי בעל הנכס ייהנה מן ההפקר

 

*המידע המוצג באתר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המפרסם ו/או בעל האתר אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

© כל הזכויות שמורות - קרת ecpm - בנייה וקידום אתרים