פסק דין של בית המשפט העליון – ניתן לעקל נכס של חייב שהחוב לא נוצר בגינו

Categories: כללי

עע"מ 4562/15 עיריית תל אביב נגד א.ש. נכסים ובנין (1989) בע"מ. בית ה משפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים. בפני כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין, כבוד השופט י' עמית, כבוד השופט א' שהם, מתאריך 31.1.17.

הלכה לעניין מימוש  נכסים (שאינם נשוא החוב) על פי סע' 11א (2) לפקודת  המיסים גביה.

מאז בג"צ 7009/04 (עיריית הרצליה ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'),לא אפשרו מרבית בתי המשפט המחוזיים לרשויות המקומיות לפעול למימוש נכס עליו נרשם שעבוד עפ"י סעיף 11 א 2 לפקודת המסים (גבייה). דהיינו, לא ניתן לרשות מקומית לממש נכס שבבעלות סרבן שאינו הנכס בו נוצר החוב.

בתי המשפט המחוזיים, בשורה של פסקי דין, ביטלו את השעבודים שנרשמו על נכסים אחרים וזאת לטענתם בשל העובדה שבבג"צ הרצליה נקבע, כי ארנונה אינה מס אחר אלא מס על המקרקעין בלבד, דהיינו שרשות מקומית יכולה לפעול למימוש נכס אך ורק מכוח סעיף 11 א 1 לפקודה בלבד.

לטענת עיריית ת"א, חוסר האפשרות לממש נכסים מכוח סעיף 11 א 2 לפקודה הביאה לנזק כלכלי עצום הנאמד במאות מיליוני שקלים לרשויות המקומיות, המהווה פגיעה ממשית בהכנסות הרשויות המקומיות אשר עושות שימוש בכספים אלו לשם מתן שירות לתושביהם.

עיריית תל אביב הגישה ערעור זה, לאור פסקי הדין של בתי המשפט המחוזיים שכאמור, לא אפשרו לממש נכסים עפ"י סעיף 11 א 2 לפקודה, ולאור העובדה שסברה, כי הפרשנות לבג"צ הרצלייה מוטעית, מאחר שלדעתה סוגיה זו כלל לא נדונה בכלל בבג"צ הרצליה וכן לאור העובדה, כי ניתן פרס לסרבני מס המחזיקים בנכסים שאינם בבעלותם ויוצרים בהם חובות כאשר הם בעלי נכסים אחרים ולאור הנזקים הכלכליים הכבדים שייגרמו מהשארת פסיקה זו של בתי המשפט המחוזיים על כנה

הערעור שהוגש נסוב על שאלה מרכזית אחת ויחידה שהינה: מהם מקרקעין שאותם רשאית רשות מקומית לשעבד בגין הימנעות מתשלום חוב ארנונה: האם כל מקרקעין שבבעלות החייב או רק מקרקעין שבגינם צמח החוב? וזו גם השאלה שהינה בפתיח פס"ד שניתן ביום 31/01/17.

פסק הדין

  • הערעור התקבל על ידי בית המשפט.
  • לאור מורכבות השאלה, ולאור העובדה שהרשויות המקומיות עשויות להינזק במאות מיליוני שקלים, במידה ופסק הדין של בית המשפט המחוזי, יעמוד על תילו, החליטו שופטי ההרכב, כי דרושה קבלת עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה.
  • בחודש נובמבר 2016 הוגשה לבית המשפט העליון תגובת היועץ המשפטי לממשלה לאחר שבחן סוגיה זו לעומקה, ממנה עלה, כי היועץ המשפטי לממשלה תמך בערעור שהוגש על ידי העירייה ולמעשה קיבל את כל נימוקי הערעור ואף הוסיף עליו.
  • בניגוד לפסיקתם של מרבית בתי המשפט המחוזיים בארץ, בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע הלכה פסוקה שכן השאלה שבמחלוקת לא זכתה עד כה לדיון מעמיק בפני ביהמ"ש העליון.
  • ביהמ"ש העליון סבר, כי השארת פסק דינו של ביהמ"ש על תילו תיצור מצב אבסורדי. בפסק הדין מושא הערעור נקבע, כי חוב ארנונה מעניק לסרבן "חסינות" מפני שעבוד מקרקעין. תוצאה זו אינה הגיונית ואף מביאה לאבסורד, כאשר אין כל סיבה בגינה יש לייחס למחוקק רצון להגן ולהקנות חסינות לסרבן מס מפני הליכי גבייה כנגד מקרקעין שבבעלותו.
  • כאמור, בית המשפט העליון קיבל את הערעור פה אחד וקבע הלכה פסוקה. במקרה כגון זה הנדון, שבו סרבן החזיק במקרקעין שבגינם צמח חוב, הרשות יכולה להטיל שיעבוד על מקרקעין אחרים שנמצאים בבעלותו, מכוח סעיף 11 א 2. חוב מס שצמח בגין מקרקעין מסוימים, בין אם מדובר בחוב ארנונה ובין אם מדובר בחוב מס רכוש, רכישה, שבח או כל מס אחר, ניתן לרשום בגינו שעבוד על מקרקעין אחרים של סרבן המס.

 

*המידע המוצג באתר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המפרסם ו/או בעל האתר אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

© כל הזכויות שמורות - קרת ecpm - בנייה וקידום אתרים