שיטת מדידה-שטחים משותפים במגורים – לשון צוו הארנונה

Categories: כללי

עת"מ 36334-07-16  בן מוחה ואחרים נגד עיריית נשר. בפני כבוד השופט דר' מנחם רניאל, מתאריך 20.12.16. 

עתירה מנהלית בגין חיובי ארנונה של שטחים משותפים בבנייני מגורים בנשר.

לטענת העותרים, יש לפטור כליל את השטחים המשותפים מחובת תשלום הארנונה, שכן עיריית נשר נהגה לאורך השנים שלא לחייב בארנונה שטחים משותפים, כך שחיובם בשנת 2016 הוא שינוי שיטת החישוב והמדידה, שאינו בסמכות העירייה.

בפגישה עם ראש העיר בתשובה לבקשתם, ציין ראש העיר כי בהתאם להוראות צו הארנונה של העירייה, שטחים משותפים ושטחי חניות במבני מגורים מחויבים בארנונה כללית, בתעריף הקבוע בצו למבני מגורים.

הוא הוסיף, כי מאחר שהעירייה אינה מוסמכת לסטות מהוראותיו של צו הארנונה, לשנות את שיטת החישוב של שטחי נכסים או לשנות את תעריפי החיוב והוא סבור שיש צדק בדבריהם, לכן הנחה את גזבר העירייה ומנהל הארנונה לפעול בהתאם להוראת פקודת העיריות, להגשת נוסח מתוקן של צו הארנונה לאישורה של מועצת העיר.

עם קבלת חיובי הארנונה לחודשים מאי ויוני 2016 התברר לעותרים שהעירייה מחייבת אותם בגין ארנונה בשטח כמעט כפול משטח הדירה אותה רכשו (בגין תוספת השטח המשותף).

לטענת העירייה, כבר בשנות ה-90 כלל צו הארנונה של העיר נשר הגדרה למבני מגורים, אשר כללה חיוב של כל שטחי הבניין, בכלל זה שטחים משותפים, ובכל מקרה הגדרת הצו לא פטרה מחיוב או החריגה שטחים משותפים מחיוב. זו הייתה שיטת החישוב וכך גם נהגה העירייה. השמטת הגדרת "מבנה מגורים" בשנת 2001, לא נעשה עקב הוראה או אישור כלשהו של השרים, אין לה תוקף, ואין בה כדי להוות פטור מחיוב כלשהו בארנונה.

כן טענה העירייה, כי המשיכה את חיוב הארנונה בשנת 2001 ואילך, כפי שנהגה עד לאותה שנה. גם אם הגדרת בניין למגורים לא נכללה בצו לשנת 2001 עקב טעות סופר, הנוהג לחייב שטחים משותפים בבנייני מגורים, היה קיים עד אותה העת בהתאם להוראות צווי הארנונה של העירייה, והוא ממשיך להיות קיים עד היום. צו "שותק" אינו עילה לפטור מחיוב, וכל עוד לא נקבע כחוק צו ארנונה הפוטר כדין מחיוב בגין השטחים המשותפים, חיוב בגין שטחים אלו הוא כדין.

 

העירייה סברה, כי צו הארנונה המוקפא לשנת 1991 חייב שטחים משותפים וכי היא נהגה על פיו כל השנים וחייבה שטחים משותפים, כך שבהוצאת החיוב בגין השטחים המשותפים לעותרים, לא שינתה שיטת חישוב ולא הטילה ארנונה לראשונה, אלא תיקנה טעות נוכח דיווח שגוי של הקבלן על גודל השטחים בבניינים בהם גרים העותרים.

 

פסק הדין

  • בית המשפט דחה את העתירה (של הדיירים).
  • טענת העותרים כאילו העירייה לא נהגה לחייב בגין שטחים משותפים אינה מתיישבת, לא עם לשון צווי הארנונה ולא עם הראיות שהוצגו בפני בית המשפט.
  • מהמסמכים עולה, כי צו הארנונה לשנת 1990/91 הטיל חיוב בארנונה בגין שטחים משותפים בבנייני מגורים, ובשנים שלאחר מכן לא נחקק צו ארנונה שפטר כדין חיוב בגין שטחים אלה.
  • הפירוש הנכון של צו הארנונה הוא שיש לשלם ארנונה גם על שטחים משותפים, לפי מדידת קירות החוץ של הבניין, בחלוקה בין הדיירים. העירייה לא שינתה את שיטת החישוב בצו הארנונה לשנת 2016 והחיוב שהוטל על העותרים בגין שטחים משותפים- הוטל כדין.
  • העותרים לא הוכיחו אפליה בינם לבין תושבים אחרים שאינם מחויבים בארנונה עבור שטחים משותפים. הם הוכיחו הבדל בין מי שלגביו יודעים את השטחים המשותפים, לבין מי שלגביו לא נעשה עדיין, או לא הושלם, סקר הנכסים, כך שהשטחים המשותפים אינם ידועים אל נכון, וכאשר הדבר יוודע לעירייה, במסגרת סקר הנכסים שהעירייה מצויה בעיצומו, הם יחוייבו בארנונה עבור שטחים משותפים.
  • כך תחולק מעמסת הארנונה בצורה שוויונית בין כל התושבים.

 

*המידע המוצג באתר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המפרסם ו/או בעל האתר אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

© כל הזכויות שמורות - קרת ecpm - בנייה וקידום אתרים