תיקון חיובי ארנונה באופן רטרואקטיבי

Categories: כללי

עע"ם 4551/08 עיריית גבעת שמואל ואח' נ' חברת החשמל לישראל בע"מ

בפסק הדין שניתן נדונה השאלה באלו מקרים בסמכותה של הרשות המקומית להטיל חיוב רטרואקטיבי, אם בכלל.

פסק הדין הנ"ל צמצם באופן משמעותי את הסמכות של הרשות להטיל חיוב רטרואקטיבי וקבע, כי ככלל, לא ניתן להשית חיוב ארנונה מתוקן למועד שקדם לתיקון השומה, אלא ניתן להחילו רק ממועד התיקון ואילך.

יחד עם זאת נקבע כי במקרים שונים, אותם הגדיר בית המשפט כ"נדירים" או כ"מיוחדים" עדיין תהיה לרשות הסמכות להטיל חיוב רטרואקטיבי, ובמקרים חריגים אף לשנים שקדמו להטלת החיוב הרטרואקטיבי.

בעניין זה נקבע בפסק הדין, כי יש לבחון כל מקרה לגופו ותוך עריכת איזונים בין עניינו של הפרט בסופיות ההחלטה (קרי- שומת הארנונה) ומידת הסתמכותו על אותה החלטה, לבין האינטרס הציבורי שבקיום החוק ובגביית מס אמת.

נקבע, כי חשיבות מיוחדת בעניין זה תינתן להתנהלותו של הנישום ולשאלה האם רובץ לפתחו "אשם" כלשהו. בעניין זה ניתן לבחון לדוגמא האם הטעות נעוצה בנישום (לדוגמא- לא דיווח על תוספת בניה), האם הוא "עצם עיניו" ולא עדכן את הרשות בדבר הטעות שבחיוב וכיו"ב.

זאת ועוד ניתן ללמוד מפסק הדין, כי כאשר הרשות הודיעה לנישום בפועל על החלטתה לתקן את החיוב, הרי שניתן יהיה לתקן החיוב באופן רטרואקטיבי, במקרים המתאימים ובכפוף לאמור להלן:

אם ההודעה על החלטת הרשות לתקן את השומה והודעת השומה המתוקנת נשלחו באותה שנת כספים (לדוגמא בחודש אפריל נשלחה הודעה על החלטת הרשות לתקן החיוב ובחודש יולי נשלחה השומה המתוקנת) הרי שניתן יהיה להחיל התיקון באופן רטרואקטיבי עד לחודש אפריל (אולם, לא לפני המועד שהובא לידיעת הנישום על החלטת הרשות בחודש אפריל).

יחד עם זאת, אם הודעת השומה המתוקנת נשלחה לנישום בשנה שלאחר השנה שבה ניתנה ההודעה לנישום על החלטת הרשות (לדוגמא, בחודש אוגוסט 2012 נשלחה לנישום הודעה על החלטת הרשות ורק בינואר 2013 נשלחה לנישום הודעת השומה המתוקנת), הרי שהחיוב שהחל מאוגוסט 2012 ועד לדצמבר 2012- הוא חיוב רטרואקטיבי, כך שניתן יהיה לתקן החיוב רק החל ממועד הוצאת השומה המתוקנת (ינואר 2013).

ההלכה שיצאה מפסק הדין הנ"ל כבר יושמה בפסק דין נוסף של בית המשפט העליון (עע"מ 1280/10 מעונות מכבי ואח' נ' עיריית רמת גן), שם בית המשפט ביטל חיוב רטרואקטיבי (שאושר ע"י בית המשפט המחוזי) וזאת נוכח הקביעה כי בנסיבות המקרה לא הוכחה אשמת הנישום, על אף פערים גדולים שנמצאו בשומה מבחינת גודל שטח הנכס לחיוב.

יחד עם זאת, גם באותו מקרה בית המשפט העליון שב על הקביעה, כי במקרה שבו יוכח כי הדבר נובע מהתנהלותו ואשמתו של הנישום, לדוגמא- במקרה של תוספת בניה שלא דווחה, ניתן יהיה, במקרים המתאימים, לתקן החיוב באופן רטרואקטיבי, וכדלהלן: "אילו היה בפנינו ממצא עובדתי המורה למשל כי המערערות ביצעו עבודות בניה ונמנעו מלדווח אודותיהן לעירייה, יתכן שהיו מתקיימות הנסיבות החריגות המאפשרות חיוב רטרואקטיבי".

 

© כל הזכויות שמורות - קרת ecpm - בנייה וקידום אתרים